day 3 of 50

Jacqueline: broken bobbin

tightly wound & tangled

can't risk using it

Amichai: tangles. tightly wound threads of our existence. Muscles too tight, relationships so complicated, obligations and priorities compete for our attention, confuse our choices. If only we could calmly, slowly, unwind the whole thing, all those tangled bits of this and that, start from scratch, get a new beginning. But the thread is already in the eye of the needle, not seen in the image, but present in the big picture: we have to work with what we got. Maybe that's where this count comes in.

Day 3. It's already a total commitment, this daily practice. Left the mountain and the forest for the hills of Jerusalem driving through the wide open desert drenched with light and tangled territorial disputes. We can't start from scratch. Need to make this land happen for all of us, with kindness. Come to this difficult disentangling of holy landscapes from the heart.

Tiferet of Hesed - Heartfelt Kindness. Threads of peace.

Massage part 2 was powerful. sobs and shrieks and understanding about where to go next on this journey of kindness to the stuck: I will go on a journey to a locked gate.

חוטים מתוחים מסתבכים זה בזה כמו עדיפויות שונות, שרירים עייפים, מערכות יחסים עתיקות וסבוכות, יצרים וחובות יום יום. לפעמים הכל סבוך כל כך שרוצה להתחיל מבראשית - לפרום את הכל, אבל החוט כבר במחט והרקמה הגדולה נרקמת וזה מה יש. ימים כאלה של ספירה איטית עוזרים לפחות לשים סדר בבלגן.

יום שלישי. הרחק מההר הגבוה והירוק בואכה הרי ירושלים, דרך בקעת הירדן והרי מדבר יהודה ואדום, חוטים מתוחים של גבולות עמומים סבוכים כארץ שחוברה לה יחדיו במאבק על קודש וחפיסת חול ואדמה ובית. זה מה יש. ועם זה צריך שלום בית. לבוא עם חסד וסבלנות. לבוא מהלב.

תפארת שבחסד. לב מלא רוך לתהליך של פרימה וסדר חדש. ושלום.

גם למסאג' השני שלי הבוקר, מלווה בבכי מנגיעה במקומות הנוראים, עוצמה של תקוות התחלה חדשה וידיעת דימוי - מטרה: עליה לרגל אל שער נעול , מיוחד, מחר.